אז מה זה ״במבט כפול״?

 

בלוג תרבות ולייפסטייל רב-מימדי (ואני מקווה שיהפוך גם לרב-שיח).

הוא ההתבוננות, הפרשנות, ההוויה והחוויה של העולם בכמה היבטים ומכמה זוויות בו זמנית. הבלוג ממזג בין הפואטי לקונקרטי, בין פרשנות אנליטית לאינטואיטיבית, בין הממשי למדומיין, בין הפרטי לציבורי, בין תרבויות, בין שבטיות לאינדיבידואליות, בין הרדוד לעמוק, בין דבר להיפוכו, בין מיקרו למקרו, בין אזוטרי לנפוץ, בין הרהור למעשה, בין האור והאופל, החיים והמוות.

אנעים זמירות ושירים אארוג

מבין כל מיני חלומות שרציתי להגשים כמו: להסתובב על הראש בברייקדנס, לשיר באופן מקצועי את האריה של מלכת הלילה מחליל הקסם, לבצע אקרובטיקה מסובכת על עמוד או עם חישוק, להיות מחליקת גלגליות מעולה, ועוד כל מיני, היה לי חלום אחד די דומיננטי בילדות, והוא להוביל בשירה את שיר הכבוד (אנעים זמירות).

 

זהו פיוט המושר בשבת בבית הכנסת, והמנהג הוא שילד מהקהילה משמש כחזן, המנהיג את השירה כדיאלוג: הילד שר שורה והקהילה עונה לו.

 

מהותו של הפיוט היא פיאורו והילולו של האלוהים, אבל מה ששבה אותי מידי שבת, היו התוכן, הצורה והביצוע של הפיוט, שלושה אלמנטים שיצרו יחד חוויה תרבותית הוליסטית,  מרובת פרטים. מבנה הפיוט מיוחד (אקרוסטיכון של אותיות הא׳-ב׳), הדימויים בו ציוריים, המילים יפהפיות, התחביר עדין והתיאורים נשגבים. העובדה שילד הוא זה שמנהיג את הקהילה, אפילו לרגע קט, קסמה לי. רציתי גם לשיר בקול רם, להיות חזנית, ולנהל דיאלוג סוחף  ויפה שכזה עם הקהילה.

אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג, כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג
נַפְשִׁי חִמְּדָה בְּצֵל יָדֶךָ, לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ
מִדֵּי דַּבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ, הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ
עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת, וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת
אֲסַפְּרָה כְּבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ, אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ
בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ, דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ
גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ, כִּנּוּ לְתֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ
דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְפִי יֶשְׁךָ, וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ
הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת, הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת

וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת, וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת
זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רַב
חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ, הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ
טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא, וּקְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לַיְלָה
יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי, וְהוּא יִהְיֶה לִי לַעֲטֶרֶת צְבִי
כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ, וְחַק עַל מֶצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ
לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִּפְאָרָה, אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה
מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים שְׁחוֹרוֹת
נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ, יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתו
סְגֻלָּתוֹ תְּהִי בְיָדוֹ עֲטֶרֶת, וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת
עֲמוּסִים נְשָׂאָם עֲטֶרֶת עִנְּדָם מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם
פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו וְקָרוֹב אֵלַי בְּקָרְאִי אֵלָיו
צַח וְאָדֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדֹם פּוּרָה בְּדָרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם
קֶשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו, תְּמוּנַת ה' לְנֶגֶד עֵינָיו
רוֹצֶה בְּעַמּוֹ, עֲנָוִים יְפָאֵר, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר
רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת קוֹרֵא מֵרֹאשׁ, דּוֹר וָדוֹר עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרֹשׁ
שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ, וְרִנָּתִי תִּקְרַב אֵלֶיךָ
תְּהִלָּתִי תְּהִי לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת, וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹרֶת
תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ, כְּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ
בִּרְכָתִי תַעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר
וּבְבִרְכָתִי תְנַעֲנַע לִי רֹאשׁ, וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ

יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ, כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ

למה אני מספרת לכם על זה?

כי בזמן שעבדתי על הקמת הבלוג, נזכרתי בשיר הכבוד, והבנתי שאני מממשת את אותו החלום של אז- להשמיע את קולי, ולשמוע קול חזרה. שאני שואפת שיהייה בבלוג פינג-פונג שכזה, כמו בשיר הכבוד. אני שמחה לחלוק שורה, שורה, בדברים  מסקרנים,  ולשמוע אם זה סקרן גם אתכם, לשתף בהתלהבות שלי מטקסטים שיש בהם צורה, ומצורות שיש בהן טקסט, ולהחשף דרככם לצורות וטקסטים שהעיפו לכם את הבלורית. אני חולמת שהבלוג ישמש מקום של התכנסות בחברותא, ופלטפורמה לדיאלוג תרבותי. מקום שבו ננעים זמירות ונשיר בכבוד.​ יחד.

״יערב נא שיחי עליך, כי נפשי תערוג אליך״

רוצים להקשיב רגע לפיוט? לחצו כאן

דברו איתי, ושיהייה בשמחות. 

© 2020 by Tami Ben Shahar